ההיסטוריה-של-צפת

  • צפת- אז והיום
    מעבר לרוחניות הגבוהה שבה כי היא נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש וזכתה לכינוי עיר המקובלים, צפת היא גם העיר הגבוהה ביותר פיזית בארץ. סיור בצפת של מעלה וצפת של מטה ממחיש את הטופוגרפיה העירונית אל מול סיפורים מפוארים במסלול.  רוב העיר ממוקמת בגובה של 850-900 מ' מעל פני הים, מלבד שכונת נוף כינרת שהיא אמנם נמוכה יותר, אך ללא ספק נוף לא חסר בה... ארבע ערי הקודש הן ארבע הערים בהם התרכז הישוב היהודי הישן מסוף ימי הביניים עד סוף  המאה ה- 19 וכולל את ירושלים, טבריה, חברון וצפת.



    אזכורים של צפת בעת העתיקה
    למרות שההגדרה לארבע ערי הקודש היא כערים בהן היה עיקר ההתיישבות מסוף ימי הביניים, צפת הוזכרה במקורות הרבה קודם. היא מוזכרת גם בתלמוד בשם צופיה וכן בקינות תשעה באב. היא מופיעה בכתביו של יוספוס פלביוס בשנת 66 לספירה בתור אחד המקומות שבוצרו לקראת המרד ברומאים. עם זאת, אזכורים אלה הם רק הפתיחה. עיקר הזוהר (תרתי משמע) אכן נראה בתקופת ימי הביניים, כאשר נפל השלטון הצלבני בארץ והחליף אותו השלטון העותומאני.

    צפת הופכת לעיר המקובלים
    השלטון העותומאני בתחילת דרכו היה מתירן יחסית ואפשר ליהודים לעלות לא"י ולהתגורר בה, כאשר אחד היעדים הבולטים עבור היהודים היה צפת. זה הזמן בו הופכת צפת למרכז רוחני משמעותי בזכות התיישבותם של גדולים בתחום הרוח כמו רבי משה קורדובירו (רמ"ק), ר' יוסף קארו ואחד המוכרים ביותר הוא ר ' יצחק לוריא או בכינויו המוכר יותר- האר"י. בזכות אלה ובזכות רבנים נוספים הפכה צפת לעיר המקובלים, העיר בה נכתב ספר הזוהר. יחד עם השגשוג מבחינה רוחנית הגיע גם שגשוג כלכלי וצפת נמצאת אז בשיא פריחתה. השגשוג החל לדעוך עם פטירתם של הרבנים הגדולים שבזכותם הפכה צפת למרכז רוחני בולט. אז החלה גם דעיכה מבחינה כלכלית והזוהר וההצלחה של העיר דעכו במידה מסויימת.


    הרס, פריחה, הרס וחזרה לחיים
    ההיסטוריה של צפת נראית כמו גלים של עליה לקראת שגשוג והצלחה, תקופת שיא, ירידה ותקופת שפל ושוב עליה. כך קרה מספר פעמים ואחת הסיבות לכך היא רעידות האדמה שעברו על העיר. צפת "זכתה" למעשה לשתי רעידות אדמה חזקות שזעזעו את העיר.
    • רעידת האדמה הראשונה התרחשה ב- 1759 וגרמה להרס רב בעיר כמו גם למותם של כ- 300 תושבים.
    שיקום ועליה: לאחר  מכן צפת הצליחה לשקם את עצמה, בין היתר בזכות הגעתה של רוח חדשה לעיר: תלמידי הבעש"ט ובראשם ר' מנחם מנדל מוויטסבק שהגיעו ב- 1777, ועדת הפרושים, תלמידיו של הגר"א שאותם מוביל ר' ישראל משקלוב שהגיעו מעט אחריהם. אלה יצרו פריחה מחודשת בעיר. היה נראה שתושבי צפת זוכים שוב לשגשוג ועלו על דרך המלך אך לטבע תכניות משלו ב- 1837 שוב פוקדת רעידת אדמה את צפת וכל אזור הגליל. מסתבר שרעידת האדמה ב- 1759 היתה עדינה לעומת רעידת האדמה החזקה שישנה הפעם ופוגעת בכל אזור הגליל ולבנון עד טבריה. היו לרעידה זו איתותים בצורת רעידת אדמה קטנה שהיתה ב- 1834 וגרמה לפגיעה רבה ברכוש אך כמעט שלא בנפש. רעידת האדמה של 1837 גובה אלפי קורבנות. טבריה נפגעה בעיקר בעקבות גלי צונאמי שעלו מן הכינרת (אפילו בסרט אימה לא היו חושבים על צונאמי בכינרת אך המציאות עולה על כל דמיון) והציפו את טבריה. על פי רישומים של השלטון הטורקי, מספר הקורבנות בצפת היו 1700-1800, בטבריה כ- 600 ובסה"כ בכל האזורים בהם פגעה גבתה רעידת האדמה 5000-7000 קורבנות. את ההרס שזרעה רעידת האדמה ניצלו כנופיות שפשטו על העיר ובזזו מכל הבא ליד כך שהשלימו את המלאכה של רעידת האדמה והותירו את היהודים בעיר בשפל של ממש, אך בצפת כמו בצפת, משפל צריכה לבוא גם עליהשיקום בעזרת יהודי העולם: לאחר השפל הגדול שהותירו רעידת האדמה והבזיזות שאחריה, קוראים יהודי צפת שנותרו בה ליהודים מכל העולם לבוא ולהתיישב בה וכך גם לשקם אותה ואכן כך קורה. יהודים שמגיעים הן ממערב והן ממזרח מתיישבים בצפת. הישוב היהודי שהצטמק גדל שוב ומעיר שהפכה כמעט לעיר רפאים זוכה צפת לחיים חדשים. אמנם את השגשוג הכלכלי לא הצליחו לשחזר והעיר התקיימה בעיקר מכספי חלוקה אך היא עדיין זוכה לחיים מחודשים לעומת ההרס, אך לא לתקופה מאוד ארוכה. הכיבוש הבריטי גודע את השיקום העדין שעוברת העיר.צפת נחלשת עם הכיבוש הבריטי
    ב- 1917 כבשו הבריטים את הארץ והשלטון העותומאני ששלט ביד רמה בארץ מתחלף. הכיבוש הבריטי וחילוף השלטונות יצר לערביי הגליל הזדמנות להתחזק ולהתרבות וכך אכן היה. מנגד, ההתיישבות הציונית כמעט שלא התיישבה בצפת, אלא בתל אביב שהוקמה רק לפני מספר שנים או בקיבוצים ומושבים. פעולות שנאה כלפי יהודי צפת התרחשו לא מעט, גם בשל הדיבורים הכלליים בארץ על הקמת מדינה יהודית השיא היה ב- 1929, מאורעות תרפ"ט, אז פשטו ערבים גם על צפת והרגו כל מי שנקרה בדרכם.

    צפת מאז קום המדינה
    ב- 1948 כשהבריטים עזבו את הארץ היתה בצפת עבודה רבה על מנת לשמור על היהודים. מבחינת הבריטים ה"מבוגר האחראי" לו נמסרו מפתחות העיר היה הלגיון הערבי. הישוב היהודי כלל 1300 נפש בלבד לעומת מעל 12,000 ערבים. עם זאת, לאחר לחימה בת יומיים רצופים גילו תושבי צפת להפתעתם כי כל תושבי העיר הערבים ברחו. לאחר קום המדינה הספיק הישוב היהודי לגדול ומנה כבר 2300 נפש. נבנו שכונות נוספות מחוץ לצפת העתיקה והתיישבו בהן גם עולים חדשים. בשנות החמישים והשישים התושבים שגרו בעיר חוו הזנחה כמו ערים רבות בפריפריה, אך מנגד בצפת עדיין היה ניצוץ שהפך אותה למיוחדת גם בהשוואה לערי הפריפריה וגם ברמה ארצית.

    .

    צפת היום- עיר האמנים והרוח
    למרות הזנחה שחוותה מצד אחד, בצד השני תמיד שרתה בה הרוחניות שהביאה אל העיר מקובלים ומתעניינים בקבלה שאהבו לטייל בין סמטאות העיר. לאחר קום המדינה עברו לצפת גם אמנים רבים וקריית האמנים בה שגשגה. חלקם עברו להתגורר בה וחלקם רק יצרו בה. בשנות השבעים קריית האמנים אמנם דעכה, אך עד היום היא הותירה את החותם שלה. היום צפת היא עיר בעלת צביון יהודי דתי, אך היא גם עיר תיירותית שהמגיעים אליה מחפשים מקום אחר, מקום שרוח ואמנות נפגשים בו. המחלבות שישנן בעיר, בראשן מחלבת המאירי הוותיקה נתנו לה פן נוסף של מפגש בין תיירות לחקלאות. סיורים מודרכים בצפת מראים את השילוב המקסים שישנו היום בין יהדות ומיסטיקה, אמנות וגם קולינריה.
    רוצים לטייל בין סמטאות צפת ולשמוע את סיפוריה? לטעום, לראות ולהריח את היופי והייחודיות שלה? התקשרו אלינו 02-5477770


    בחברת MORE מקדמים את התיירות בגליל ובעמקים ומארגנים עבורכם סיורים בגליל התחתון, בגליל העליון, בגליל המערבי ובעמקים. מבין הטיולים והפעילויות תוכלו לבחור בין טיולי אוכל וסיורים קולינריים בנצרת בצפת ובעכו משולבים עם העיר העתיקה, בכפרים מסביב, במחלבות, אצל האמנים, במבשלות וביקבים, באתרים ההיסטוריים המשמעותיים באזור זה. פנו אלינו לקבלת הצעה כי מגיע לכם - MORE טעמים. סיפורים. אנשים.
     
     
     


      
מחפשים סיורים יוצאי דופן?
השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם עם הצעה מפתיעה במיוחד