דרך-הייסורים-של-ישו-ויה-דולורוזה

טיול בדרך הייסורים של ישו ויה דולורוזה- בירושלים

סיור בדך הייסורים - ויה דולורוזה מתמצת למטיילים בעיר העתיקה את סיפור חייו ומותו של ישו. תחילתה של הדת הנוצרית שזור בסיפורה של האימפריה הרומאית בימי בית המקדש השני. בתקופה זו רוב האוכלוסייה היהודית הייתה בארץ ישראל, אשר נשלטה על ידי הרומאים. הימים הם ימי תחילת הספירה הנוצרית, שכן היא נגזרה מלידתו של ישו. בירושלים פעלו מוכיחים ומתנבאים, שקראו לעם בימי החגים להימנע ממעשי שחיתות. הנציבים הרומאים פקחו עין בוחנת על מטיפים אלו וחלקם עונה ונצלב. גורלו של ישו היה דומה - הוא נתפס לאחר הסעודה שסעד עם תלמידיו בליל הפסח. כאשר הוא ירד עם תלמידיו לגת שמנים, בגד בו תלמידו והוא נלכד. במקום זה במורד הר הזיתים הוקמה בתחילת המאה ה-20 כנסייה פרנציסקנית ששמה "כנסיית כל העמים". לאחר שנתפס ישו הרומאים גזרו את דינו למוות בייסורים.
 

מסלול ההליכה של ישו עד הגעתו למקום הצליבה שוחזר כ-300 שנה לאחר מותו ועבר שינויים רבים. במאה ה-19 הוחלט להעמיד את מספר התחנות בהן עברה דרכו של ישו לקראת מותו ל-14. קביעה זו הונצחה על ידי הנוצרים מהזרם הקתולי. הדרך עוברת בלב הרובע הנוצרי וכוללת את תחנות העצירה בהן התרחשו לישו אירועים שונים במהלך דרכו האחרונה. הרחוב הראשי בו עוברות התחנות נקרא ויה דולורוזה, כלומר דרך הייסורים. ברחוב זה נמצאות תשע תחנות. חמש נוספות נמצאות באיזור של כנסיית הקבר. התחנות מסומנות על ידי עיגולי ברזל עליהם ספרות בלטינית.

הסיור מתחיל בשער האריות. כינויו ניתן לו בשל דמויות האריות החקוקות באבני השער. אלו למעשה ברדלסים והם סמלו של המלך ביברס הממלוכי מהמאה ה-13. לאחד כמה דקות הליכה מהשער ניתן לראות מימין את כנסיית סנטה אנה, שקרוייה על-שם האם של מריה, שכאן לפי המסורת הנוצרית ילדה את בתה מרים. הכנסייה נבנתה בתקופה הצלבנית ושופצה במאה ה-19 על-ידי הצרפתים. בחצר הכנסייה נמצאת בריכת בית חסדא, שלפי המסופר בברית החדשה ישו שהה בה וריפא כאן חולים, עיוורים ופיסחים (הבשורה על-פי יוחנן ה,א-ט).

מכנסיית סנטה אנה ממשיכים ברחוב הראשי של הויה דולורוזה ונעצרים בתחנה הראשונה של דרך הייסורים. בימי בית שני שכן כאן מבצר מפואר שבנה המלך הורדוס, והוא נקרא מבצר האנטוניה ולאחר מכן זיהו כאן את המקום בו שפט הנציב הרומאי פונטיוס פילטוס את ישו. היום נמצא במקום זה בית הספר המוסלמי עומרייה. אפשר לבקר במקום החל מהשעה שלוש אחר הצהריים, ובימי שישי המקום פתוח לאורך כל היום. מי שיבוא לכאן ביום שישי אחר הצהריים יוכל לראות תהלוכה יפה של נזירים פרנציסקנים הלבושים גלימות חומות. מומלץ לבוא בימי שישי שלפני חג הפסחא, אז יוצאות תהלוכות ססגוניות.

בתחנה הבאה הלקו החיילים הרומאים את ישו, ביזוהו ולעגו לו. הם שמו על ראשו זר קוצים וכפו עליו לשאת על גבו את הצלב עד למקום הצליבה. בתחנה זו הוקמו שתי כנסיות – כנסיית ההלקאה וכנסיית כפיית הצלב. בכנסיית ההלקאה יש מוטיבים רבים המנציחים את כתר הקוצים של ישו וגם ויטראז'ים המתארים את ישו יוצא אל הרבים לאחר משפטו ומוכה על ידם, את פונטיוס פילטוס רוחץ את ידיו ואת השודד בר-אבא שהעם העדיף לשחררו וסירב לשחרר את ישו. סמוך למקום נמצא מכון לימודי של הנזירים הפרנציסקנים שחקרו את הארץ, ביניהם האב וירג'יליו קורבו הידוע. במנזר האחיות מציון נמצאת קשת מפורסמת שנקראת "אקה הומו" – הנה האיש בלטינית. הקשת העתיקה נמצאת במקום בו ישו הוצא אל העם.

פונים שמאלה ובצומת הפניה של רחוב ויה דולורוזה אל רחוב הגיא פוגשים בתחנה השלישית. כאן לפי מסורת מאוחרת נפל ישו בפעם הראשונה בשל כובד הצלב. יש בתחנה זו קפלה קטנה לזיכרון האירוע.

התחנה הרביעית מסמנת את המקום בו ישו פגש את אמו. התחנה נמצאת במתחם השייך לכנסייה הארמנית הקתולית שנקראת "כנסיית מריה של הייסורים" והיא נמצאת באולם תת קרקעי. יש במקום פסל של מרים וישו. הכנסייה הארמנית הקימה במקום מרכז למאמיניה בירושלים. הכנסייה נבנתה על כנסייה ביזנטית שבה השתמר קטע מפסיפס בו מצויירים סנדלים. לפי המסורת, עמדה כאן מרים וצפתה בישו נושא את הצלב.

פונים ימינה אל התחנה החמישית, בה ציוו הרומאים על יהודי בשם שמעון מקירני לעזור לישו לשאת את הצלב. בתחנה זו הקימו הפרנציסקנים קאפלה המתארת את האירוע. לפי המסורת הנוצרית ישו נשען כאן על הקיר ונוצר בו שקע. את האבן עם השקע ניתן לראות מימין לקאפלה, ועולי הרגל הנוצרים נוהגים לנשקה.

בהמשך העלייה מצד שמאל נמצאת התחנה השישית. כאן לפי המסורת מחתה אישה ששמה ורוניקה את זיעתו של ישו מפניו ודיוקן פניו נטבע במטפחת. בתחנה זו נבנתה קאפלה והיא נמצאת היום באחריות היוונים הקתולים בתוך כנסיית סנטה ורוניקה.

מכאן ממשיכים וחוצים את רחוב בית הבד, שלמעשה בתקופה הביזנטית נמתח ממש מתחתיו הרחוב הראשי משער שכם אל שער ציון, והוא נקרא אז "קארדו מקסימוס". בפינת רחוב בית הבד נמצאת התחנה השביעית. כאן לפי המסורת הנוצרית ישו נפל בפעם השנייה. במקום הוקמה קאפלה פרנציסקנית, שגם הקופטים הקתולים משתמשים בה. בקפלה משולב עמוד מקורי של הקארדו.

כדי להגיע אל התחנה השמינית צריך לעלות ברחוב החנקה. בנקודה זו ישו דיבר אל בנות ירושלים וביקש מהן שלא יבכו עליו אלא על עצמן ועל בניהן. את המקום ניתן לזהות לפי הצלב הטבוע באבן והכתובת הלטינית בחזית.

מכאן עולים במדרגות וממשיכים בשביל שמתפתל ומגיע למנזר הקופטי. כאן יושב הבישוף של העדה הקופטית בארץ. מעבר צר מוביל לבריכת מים קדומה מתחת לקרקע. מצד שמאל של המנזר הקופטי נמצאת התחנה התשיעית המנציחה את נפילתו השלישית של ישו. היא נמצאת סמוך לגבעת הגולגתא בה הוא נצלב. החצר בה נמצאת התחנה נמצאת למעשה על גג כנסיית הקבר ובמרכזה קאפלת סנטה הלנה. היום העדה האתיופית הנוצרית מחזיקה בבעלות על החצר הזו ויש בה שתי קאפלות קטנות, ובאחת מהן ציור של המלך שלמה ומלכת שבא.

התחנות הבאות ברגעיו האחרונים של ישו נמצאות בתוך מתחם כנסיית הקבר ברובע הנוצרי. כנסיית הקבר מהווה אטרקציה תיירותית ודתית בפני עצמה ומושכת אליה בכל יום המוני מבקרים. בפרק יט בספר יוחנן מתוארים האירועים האחרונים בחיי ישו - צליבתו, קבורתו ותחייתו. כולם, לפי המסורת התרחשו במקום זה, שבעבר היה גן פתוח מחוץ לעיר ונקרא  "גבעת הגולגותא". בתקופת הקיסר הרומאי הדריינוס, נבנתה בירושלים עיר רומאית שנקראה "איליה קפיטולינה" ואז נבנה מעל הקבר מקדש לאלה אפרודיטה. במאה ה-4 זיהתה כאן אמו של הקיסר קונסטנטינוס את הצלב עליו נצלב ישו ונבנתה במקום כנסיית התחייה.

ארבע התחנות הבאות נמצאות בגולגותא, בין השטח הקתולי לשטח של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית. בתחנה העשירית הרומאים הפשיטו את ישו מבגדיו, בתחנה האחת עשרה העלו את ישו על הצלב ומסמרו אותו בידיו וברגליו. אפשר לראות במקום פסיפס של מעשה המיסמור של ישו אל הצלב. בחדר של היוונים-אורתודוקסים נמצאת התחנה השתים עשרה, המציינת את מותו של ישו על הצלב. במקום זה יש שקע, שלפי המסורת בו היה הצלב ונהוג למשש אותו. בתחנה השלוש עשרה, בין החדר הקתולי לחדר האורתודוקסי, הורידו את ישו מהצלב, ואמו מרים קיבלה אותו לידיה. יש במקום פסל של מרים המקבלת את ישו המת לזרועותיה.

יורדים מהגולגותא דרך החדר היווני, וכאן ניתן לראות אבן ורודה, עליה הונחה גופתו של ישו ונמשחה בשמן. אבן זו מכסה את האבן המקורית,, מאחר שבעבר נהגו עולי הרגל לקחת ממנה פיסות למזכרת. משמאל נמצא אולם עגול מוקף עמודים, המוביל אל הרוטונדה, מבנה עגול בעל שתי קומות המקיף את קבר ישו. זוהי התחנה האחרונה בויה דולורוזה בה ישו נקבר ולאחר מכן נמצא קברו ריק. יש במקום שני חדרים קטנים, האחד מהם הוא קאפלת המלאך, בו התגלה מלאך לבוש לבן אל מרים המגדלית, כשבאה לפקוד את הקבר ומצאה אותו ריק. בשני יש ספסל אבן המציין את הקבר עצמו.

סיור בעקבות התחנות של דרך הייסורים הויה דולורוזה מספק חוויה ייחודית למטיילים ונותן להם נקודת מבט על תחילת התהוות הדת הנוצרית. ההליכה לאורך הויה דולרוזה יכולה להיות חלק מסיור שלוש הדתות ותכלול ביקור במתחם כנסיית הקבר או בשילוב של סיור זרמים בנצרות  בעיר העתיקה בירושלים.

בחברת MORE מקדמים את התיירות בירושלים ומארגנים עבורכם סיורים בירושלים, טיולי אוכל בשוק מחנה יהודה והעיר העתיקה, ארגון וליווי ימי בר/בת מצווה, ימי כיף לילדים ולמשפחה, ימי גיבוש וימי כיף לוועדי עובדים ולקבוצות, חבילות קונספט במגוון נושאים, מפגשים בין אישיים ושילוב מדויק של אטרקציות, מסעדות ועוד מגוון פעילויות ייחודיות. פנו אלינו לקבלת הצעה כי מגיע לכם - MORE טעמים. סיפורים. אנשים.

מחפשים סיורים יוצאי דופן?
השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם עם הצעה מפתיעה במיוחד