רחוב הנביאים בירושלים

רחוב הנביאים בירושלים הקדים את זמנו כשנפתח במאה ה-19. ברחוב זה הוקמו קונסוליות והתגוררו בו נכבדי העיר. הרחוב מתחיל קצת אחרי שער שכם, מגיע עד כיכר הדוידקה ומקביל לרחוב יפו מצפונו. רחוב הנביאים בירושלים מהווה גבול בין השכונות מוסררה ומאה שערים למרכז העיר, ומחבר את העיר החדשה לעיר העתיקה. גלגולי שמו של רחוב  הנביאים מעידים על השינויים הגדולים שהתחוללו בו במהלך השנים: "רחוב הקונסולים", "רחוב האצולה" ו"רחוב בתי החולים". 

בתי החולים – בית החולים הראשון לילדים בירושלים הוא בית החולים מריאנשטיפט ששכן בבית מס' 29 ברחוב הנביאים, מהבתים הראשונים שהוקמו מחוץ לחומות. את הבית שכר רופא גרמני והפעילו לילדי ירושלים ללא תשלום משנת 1872 ועד שנת מותו, 1900. בית החולים האיטלקי הוקם בבניין מפואר ברחוב הנביאים מס' 34. המקום פעל בין שתי מלחמות העולם ושימש גם את הקהילה האיטלקית הנוצרית בירושלים. במרכז הבניין יש כנסייה שמעליה מגדל פעמונים וחזיתה המפוארת נבנתה באבן שיש בצבעי אדום לבן שהובאה מאיטליה. חזית הבניין מעוטרת בסמלי אצולה איטלקיים ובעיטורי אבן, סמל של נשר, של גיאורגיוס הורג דרקון, זאבה מניקה את רומוס ורומולוס ועוד. במלחמת העולם השנייה החרימו הבריטים את הבניין, ובימי מלחמת השחרור הוא שימש עמדת תצפית ללוחמי צה"ל. היום שוכנים בו משרדי החינוך והתרבות. בית החולים מאיר רוטשילד נבנה ברחוב הנביאים ב-1888 ובשנת 1919 פעל במקום בית החולים הדסה עד 1939, אז עבר להר הצופים ובמקומו הוקם בית ספר לבנות ע"ש סליגסברג. בימי מלחמת השחרור ייצרו תלמידים ומורים במקום זה תחמושת ונשק עבור לוחמי ההגנה. היום שוכנת במבנה זה מכללת הדסה המכשירה סטודנטים בתחומי מחקר, רפואה ותעשייה. ברחוב הנביאים 51 הוקם בשנת 1894 בית החולים הגרמני של מסדר האחיות הדיאקוניסות, שסמלן, יונה המחזיקה עלה זית במקורה, חקוק באבן על הקשת המרכזית במקום. המבנה בנוי בצורת ר', והוא מתחיל ברחוב הנביאים ויורד אל רחוב שטראוס. מעל החזית יש מגדל פעמונים קטן ובכניסה קשתות עם כותרות מעוטרות. בימי מלחמת העולם השנייה פונו מהארץ נתיני גרמניה הנאצית ובית החולים עבר במלחמת העצמאות לידי הדסה שאגפיה עברו מהר הצופים אל חלקי העיר השונים. מאוחר יותר עבר הבניין לידי בית החולים ביקור חולים. ממול בית החולים הגרמני הוקם ב-1910 בית החולים ביקור חולים, ששימש את בני העדה החרדית בירושלים. הכניסה מרחוב שטראוס מעוטרת בפסוקים ובסמלים יהודיים שנעשו על-ידי האומן זאב רבן מבצלאל. כיום פועלות במבנה בעיקר מחלקות לידה והוא שייך לבית החולים שערי צדק. במס' 82 שוכן מאחורי חומות אבן גבוהות בית החולים של המיסיון האנגלי. בית החולים החל את פעילותו כאן ב-1897 ונבנה בסגנון קולוניאלי עם כיפות אבן. לצדו פעל בית ספר מיסיונרי לילדות יהודיות. חלק מאגפי בית החולים הדסה הר הצופים עבר במלחמת העצמאות לבית החולים האנגלי והוא שימש בעיקר ליולדות. מ-1963 פועל במקום בית הספר האנגליקני הבינלאומי, בו לומדים בשפה האנגלית בעיקר ילדי דיפלומטים.

הקונסוליות – בעבר שכנו לאורך רחוב הנביאים קונסוליות רבות, בין השאר הקונסוליה האמריקאית במס' 48, הקונסוליות של נורבגיה, שבדיה וספרד ברחוב אתיופיה 5, הקונסוליה האוסטרית היכן שנמצאת היום כיכר הדוידקה, הקונסוליה האיטלקית ברחוב הרב קוק והקונסוליה הגרמנית בנביאים 57. ברחוב הנביאים מס' 38–40 שכנה בבניין מפואר הקונסוליה של הקיסרות האתיופית עד 1928. בחזית הבניין ניתן לראות סמל ענק של אריה עם צלב וכתר, סמלה של הקיסרות, שלפי המסורת שלה מלכיה הם צאצאי המלך שלמה ומלכת שבא.

דמויות מפורסמות – ארתור קסטלר, סופר, פילוסוף ועוזרו של ז'בוטינסקי, עבר להתגורר בבית החולים לילדים מריאנשטיפט כשזה נסגר. הרב אברהם קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל התגורר ברחוב טיכו מאחורי רחוב הנביאים 39. היום ביתו משמש מוזיאון לפעילותו ולמורשתו הענפה. ברחוב הנביאים 64 נמצא אחד הבתים היפים באיזור. זהו בית הולמן האנט ובכניסה יש גן יפה, בור מים ועץ אגסים. בצריף שבחצר התגוררה ב-1924 המשוררת רחל בלובשטיין בימי מחלתה וכתבה את השיר "עץ האגס". בבית מס' 58 התגורר הארכיאולוג המפורסם קונארד שיק. הוא היה גם אדריכל שבנה את ביתו ותכנן את בית טליתא קומי, שכונת מאה שערים ובית החולים למצורעים. חזית ביתו בנויה בצורת שער מימי הביניים עם צריח שמירה ובתוך החצר יש מזרקת מים יפה. ברחוב אתיופיה 11, מול הכנסייה האתיופית, שוכן ביתו של מחדש השפה העברית – אליעזר בן-יהודה. הבית הוא בן שתי קומות ולו גן ירק נחמד. בבית זה הוא עבד לילות כימים על המילון העברי והתגורר בו עד יום מותו. אחד הבתים הראשונים שנבנו מחוץ לחומות הוא בית טיכו. בית זה נמצא ברח' הרב קוק 7 ובו התגוררו רופא העיניים דר' טיכו ואשתו הציירת אנה טיכו. היום משמש המבנה מוזיאון הנצחה לפועלם של השניים ונערכות בו תערוכות וערבי תרבות.

היום סובל הרחוב מחוסר פיתוח כפי שקורה במקומות אחרים בעיר, מאידך כיוון שרחוב יפו המקביל נסגר לתנועת כלי רכב מלבד הרכבת הקלה, הפך רחוב הנביאים לציר נסיעה מרכזי ממזרח העיר למערבה. חלק מבתי המגורים המפוארים נהרסו כדי לפנות מקום למגרשי חנייה וחלקם הפכו לדירות פשוטות. רחוב הנביאים משמש היום כסימן גבול בין מרכז העיר וחיי התרבות לבין השכונות החרדיות מצפון לו - מאה שערים, בית ישראל ושכונת הבוכרים. 

רוצים לסייר ברחוב הנביאים, אחד מרחובותיה המעניינים של ירושלים? להכיר את המוסדות והדמויות המרתקות שהתגוררו בו? חייגו אלינו 02-5477770