שערי-העיר-העתיקה-ירושלים
סיורים וטיולים
  1. סיורים בירושלים   ›  
  2. ירושלים מידע ומאמרים  ›  
  3. העיר העתיקה בירושלים  ›  
  4. שערי העיר העתיקה ירושלים

  • שערי העיר העתיקה ירושלים


    סיורים בעיר העתיקה בירושלים מתקיימים בעיר המוקפת חומת אבן עתיקה שנבנתה על ידי הסולטן העות'מני סולימאן המפואר במאה ה-16. כאשר החלו יהודי העיר לצאת ולבנות שכונות מחוץ לחומות, תפקיד החומות התחיל להיות מיותר ואפילו עלתה הצעה להרוס אותן כדי לקשר בין שני חלקי העיר. אולם בסופו של דבר נותרה החומה על כנה והיא הפכה ליעד תיירותי ולגן לאומי של רשות הטבע והגנים ומבקרים רבים נוהגים ללכת על מסלול חומות העיר העתיקה וליהנות מנוף מהמם מגובה רב.
    בעיר העתיקה של ירושלים יש שערים רבים, חלקם הם שערי החומה החיצונית מתוכם שבעה פתוחים וחלקם אטומים. יש גם שערים פנימיים בכותלי הר הבית, המובילים לפנים הר הבית.

    שערי העיר העתיקה ירושלים - MORE
     
    • שער יפו – השער המוכר ביותר. הוא נקרא כך כיוון שבעבר הוא הוביל מירושלים העתיקה ליפו. השער נקרא בערבית באב אל חליל, כיוון שממנו יצאו גם לחברון. משער יפו אפשר להתחיל סיור בטיילת החומות, נכנסים בשער יפו ומייד מצד שמאל יש מדרגות המובילות לטיילת מעל החומות העות'מאניות. הצד הדרומי של החומה ליד שער יפו נפרץ לרגל ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם השני בשנת 1898. גם הגנרל אלנבי נכנס דרך שער יפו כאשר כבש את הארץ מידי התורכים. שער יפו בנוי בזווית ישרה, כדי שפרשים לא יוכלו לעבור דרכו בדהירה, ויאלצו להאט ברכיבתם. מעל הקשת המחודדת של השער חקוקה כתובת ערבית משנת 1539: "אין אלוהים מבלעדי אלוהים, ואברהם הוא ידידו". מול שער יפו נמצא מוזיאון מגדל דוד, שממוקם במצודה שחלקיה הקדומים שייכים למלך הורדוס. כשנכנסים בשער יפו ופונים שמאלה ניתן לראות שתי מצבות מראשית ימי השלטון העות'מאני, שבראש אחד מהם יש טורבאן מחותל. הקברים נקראים "קברי המהנדסים", כיוון שלפי האגדה העממית נקברו כאן שני המהנדסים של חומות העיר העתיקה.
       
    • השער החדש (בערבית באב אלג'דיד), נפרץ בחומה בשנת 1889, האחרון מבין השערים שנפרצו בחומות, ומכאן שמו. הסולטן העות'מאני עבד אלחמיד פרץ את השער בחומה, לכן הוא נקרא גם על שמו באב עבד אלחמיד. השער נמצא בפינה הצפון-מערבית של החומות, בין שער יפו לשער שכם. השער נפרץ לפי בקשת השגרירות הצרפתית על מנת לאפשר מעבר קל בין המנזרים ברובע הנוצרי לאלו מחוץ לחומות.
       
    • שער שכם (בערבית באב אל עמוד) הוא השער המשוכלל והמרשים מכל השערים. הוא נקרא כך משום שכיוונו הוא צפונה לשכם. לשער שמות נוספים: שער דמשק, באב אל עמוד, שער סטפנוס. שער דמשק הוא שם שמשמעותו דומה לשם שער שכם – השער לכיוון צפון. משמעות השם באב אל עמוד – הוא שער העמוד, כיוון שכאן היה עמוד מהתקופה הרומית. העמוד היה שייך כנראה לתקופת מלכותו של הקיסר הרומאי אדריאנוס, שהחריב את ירושלים וייסד במקומה את איליה קפיטולינה במאה השניה לספירה. במאה ה-5 בנתה המלכה הביזנטית יודוקסיה בזיליקה מצפון לשער וקראה לה על שם סטפנוס, מראשוני המרטירים הנוצרים, לכן נקרא השער גם על שם סטפנוס. אל השער מוליכות מדרגות כפולות מימין ומשמאל וביניהן לבין השער יש גשר מאבן. השער בנוי בצורה מפותלת שמאלה ואחר כך ימינה כדי להקשות על פריצה דרכו. משמאל לשער שכם נמצאת מערת צדקיהו, שהיא מהמערות המלאכותיות הגדולות בארץ. ברחבת שער שכם יש פעילות מסחרית ענפה בכל השבוע, והדרך המובילה משער שכם לקארדו עמוסה בבסטות מכל טוב ובחנויות מסחר רבות. בשבתות באים לכאן המוני מבקרים יהודים החוצים את העיר העתיקה מצפון לדרום לכיוון הכותל המערבי.
       
    • שער הפרחים הוא תרגום שמו בערבית של באב אל סהארה והוא נקרא גם שער הורדוס. הוא נמצא בצד הצפון-מזרחי של חומות העיר העתיקה. שני שיבושים חלו בשמותיו של השער. האחד – שמו בערבית הוא באב אל סהארה – שער הסהרורים, כיוון שקרוב אליו נמצא בית הקברות המוסלמי, ולפי האגדה הם עתידים לקום וללכת. השיבוש מסהארה לזהארה (פרחים) הוביל לתרגום שגוי – שער הפרחים. השם הנוצרי של השער הוא שער הורדוס, כיוון שנוצרה אמונה שגויה שכאן שכן ביתו של הורדוס אנטיפס. מצד מזרח לשער הפרחים נמצא מגדל החסידות, שנבנה על ידי הסולטן סולימאן במאה ה-16. מולו נמצא המוזיאון החשוב ביותר לתולדות ארץ ישראל – מוזיאון רוקפלר.
       
    • בצד המזרחי של החומות העות'מאניות נמצאים שני שערים – שער האריות ושער הרחמים. שער האריות נקרא כך משום שהוא מקושט בתבליטי אבן מהתקופה הממלוכית. גם שער זה נקרא שער סטפנוס (על שם המרטיר הראשון) וגם שער (גבירתנו) מרים. בערבית הוא נקרא גם שער השבטים, וזה כתוצאה משיבוש השם עמק יהושפט שנשמע בערבית דומה. דרך שער זה נכנסו הצנחנים במלחמת ששת הימים (1967) ושחררו את העיר העתיקה. משער האריות ניתן להיכנס ישירות לויה דולורוזה – דרך הייסורים בה צעד ישו ושסופה בכנסיית הקבר. דרך שער האריות המוסלמים נכנסים להר הבית ומכאן הרחוב נמשך עד לרחוב הגיא. בעבר שכנה סמוך לשער מצודת אנטוניה בימי בית שני.
       
    • שער הרחמים נמצא באותו צד של שער האריות, אולם השער הזה אטום ואי אפשר להיכנס דרכו. בשער זה יש שני פתחים ששמותיהם שער התשובה ושער הרחמים. לפי המסורת היהודית אליהו הנביא והמשיח ייכנסו דרך שער הרחמים אל הר הבית. השער נבנה על שער כניסה קדום מימי בית שני דרכו היו נכנסים להר הבית. השער נאטם כבר בתחילת המאה ה-9, נפרץ על ידי הצלבנים ונאטם שוב במאה ה-16 על ידי הסולטן סולימאן ומאז לא נפתח עוד. בפנים השער (אליו ניתן להגיע רק מהר הבית) חקוקות מספר כתובות עבריות על האבנים. ממול השער יש בית קברות מוסלמי. השער קדוש לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים, כיוון שלפי המסורת הנוצרית ישו נכנס דרך שער זה אל הר הבית ולכן הוא נקרא על ידם שער הזהב.
       
    • שער האשפות הוא השער הדרומי בחומה והוא הכי קרוב לכותל המערבי והשער היחיד המוביל למרכזו של הרובע היהודי. שם השער קדום עוד מימי נחמיה בראשית תקופת בית שני, וככל הנראה על חורבותיו נבנה השער הנוכחי. יתכן ששמו ניתן לו בשל פינוי האשפה מבית המקדש דרכו בימי בית שני. הערבים מכנים את השער הזה באב אל מערביה (שער המערביים), משום שסמוך אליו היתה שכונת המוגרבים – מוסלמים שהגיעו ממרוקו בסוף המאה ה-16. שער האשפות הוא אחד השערים הכי שוקקים בין כל השערים משום שדרכו עוברים אוטובוסים וכלי רכב רבים בדרכם אל הכותל המערבי. מחוץ לחומות ניתן לראות את עמק הטירופיאון – עושי הגבינה וגם את כפר השילוח (סילואן) הוא עיר דוד.

    שערי העיר העתיקה ירושלים - MORE
     
    • שער ציון הוא שער נוסף בחומה הדרומית והוא נמצא קרוב ממש לרובע הארמני. השער מוביל להר ציון ולכן הוא נקרא כך. בערבית שמו באב אל נבי דאוד – שער דוד, כיוון שהוא קרוב לקבר דוד המלך. השער נקרא גם שער היהודים או שער הרובע היהודי, כיוון שדרכו ניתן להיכנס לרובע היהודי. מסביב לשער ניתן להבחין בנקבים רבים של כדורי ירי ורסיסי פגזים, שריד ממלחמת ששת הימים. בסמוך יש גם כתובת הנצחה לחיילי ההנדסה שפרצו את השער. כאמור, ניתן להגיע דרך שער זה הן לרובע היהודי (מימין) והן לרובע הארמני (משמאל). מחוץ לשער נמצא אתר קבר דוד ובו גם החדר של הסעודה האחרונה של ישו. גם כנסיית הדורמציון היפהפייה נמצאת סמוך, ממש מול השער. בהר ציון נמצאת כנסייה חדשה יחסית והיא בולטת ביופיה. שמה "כנסיית פטרוס אין גליקנטו" והיא נבנתה במקום שבו היה בימי בית שני ביתו של כיפא, הכהן הגדול לפי המסורת הנוצרית.​
       
    • שערי חולדה – אלו שלושה שערים אטומים שנמצאים בחומה הדרומית של הר הבית. השערים האלו היו חלק ממכלול של שערים שהובילו להר הבית ולמקדש בימי בית שני. לפני השערים יש גרם מדרגות רחב וגדול. לא רחוק משערי חולדה נמצא מרכז דוידסון, בו אפשר ללמוד על ימי בית שני ושאר התקופות בהרחבה.
       
    • שערי הר הבית הפתוחים – אל רחבת הר הבית ניתן להיכנס דרך שלושה פתחים מצפונו ושבעה פתחים ממערבו. דרך שער האשפות ניתן להגיע לרחבת הכותל המערבי ומשם בצד ימין נמצא שער המוגרבים המוליך אל רחבת הר הבית. משם נכנסים גם יהודים אל הר הבית. שער נוסף נקרא באב אל חדיר והוא השער הראשי לרחבת הר הבית. מגיעים אליו דרך שער שכם, ממשיכים בדרך אל ואד, לאחר 350 מטר מגיעים לסביל (מזרקת מים) בסמטת אול א-דין, משם שמאלה לבאב אל נזיר לכמאה מטר מנו נמצא באב אל חדיר. הרבה מבקרים נכנסים דרך שער יפו וממשיכים ברחוב דוד אל רחוב השלשלת ודרך שער השלשלת שנקרא באב אל סילסילה מעל קשת וילסון נכנסים לרחבת הר הבית.

    מעוניניים לסייר בין חומות העיר העתיקה? להכיר את שעריה ולשמוע על המצביאים והמנהיגים השונים שכבשו אותם לאורך השנים? חייגו אלינו 02-5477770

    בחברת MORE מקדמים את התיירות בירושלים ומארגנים עבורכם סיורים בירושלים, טיולי אוכל בשוק מחנה יהודה והעיר העתיקה, ארגון וליווי ימי בר/בת מצווה, ימי כיף לילדים ולמשפחה, ימי גיבוש וימי כיף לוועדי עובדים ולקבוצות, חבילות קונספט במגוון נושאים, מפגשים בין אישיים ושילוב מדויק של אטרקציות, מסעדות ועוד מגוון פעילויות ייחודיות. פנו אלינו לקבלת הצעה כי מגיע לכם - MORE טעמים. סיפורים. אנשים.
+
מחפשים סיורים יוצאי דופן?
השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם עם הצעה מפתיעה במיוחד